היי,
עובדת על כמה שינויים באתר, כולל עיצוב ומיקום מחדש של תכנים, כך שאם האתר נראה לכם מוזר בימים הקרובים או שאתם לא מוצאים בו את מה שחיפשתם, חכו קצת והכל יסתדר. אם יש משהו שאתם צריכים בדחיפות – lshiponi@gmail.com.
בברכה,
גילוי נאות: הרשומה מתייחסת בין השאר לשאלות שעלו במסגרת הסדנאות שאני מנחה בMC Forum ובמהלך עבודות יעוץ הנוגעות לשיווק במדיה חברתית.
צריך או לא צריך? עבור ארגונים רבים זו כבר לא השאלה - ברור שצריך. מצד אחד, חוסמים רבים מהם את השימוש במדיה חברתית ממקום העבודה מתוך חשש. מצד שני, הם מודאגים שבשל חסימה הם מפסידים את התועלות העסקיות האפשריות. מצד שלישי כמו שאומרים הילדים, מנהלי ארגונים הסבורים שבאמצעות חסימה הם קונים שליטה טועים והם כנראה כבר יודעים זאת.
עדיין, יש כאלה שיאמרו שקביעת מדיניות ונהלים לפעילות במדיה חברתית היא שטות גמורה וסותרת את מהות המדיום השיתופי והשיח הרב-ערוצי. דעתי האישית – זו קביעה חסרת אחריות, בעיקר משום שלא כל מי שגולש במדיה חברתית ולוקח בה חלק, מודע לכלל המשמעויות והאפשרויות. מול הפלטפורמות כולנו שווים פחות או יותר. השאלה היא אם לכולנו יש אותה מידה של מיומנות והבנה. התשובה היא לא.
אני לא מקלה ראש בעניין החששות שיש לארגונים, רובם מוצדקים בהחלט ומנוסחים לאחרונה בשאלות יותר ויותר רלוונטיות. אם לפני חצי שנה שמעתי שאלות מהסוג של "איך אפשר לשלוט בפעילות של עובדים הנמצאים במדיה חברתית" עכשיו אני שומעת שאלות אחרות. הנה כמה לדוגמה:
אלה שאלות רלוונטיות מאוד, חלקן מורכבות למדי. נלווה לכך אלה תהליך מתפתח של התבוננות משפטנים על הפעילות במדיה חברתית וגם שם, לא הכל ברור עדיין. גם האתיקה משחקת כאן תפקיד, גם הגדרות אבטחה, יחסי עובד-מעביד, סודיות, כדאיות ההשקעה ועוד.
מהניסיון שהצטבר עד כה, אני רואה שלושה שלבים התחלתיים לטיפול בנושא הפעילות במדיה חברתית, כולם יכולים לסייע בקביעת מדיניות מתאימה:
לימוד לצורך הבנה לקראת פעילות – לא מדובר בלימוד מהסוג של "איך פותחים כרטיס בלינקדאין" או "עשרת הטיפים לפייסבוק שיהפכו אותך למכונת מכירות משומנת" אלא לימוד המכוון להבנה אסטרטגית, טקטית וטכנית של התחום כולו. פעילות במדיה חברתית יכולה לשרת מטרות שונות בארגון ובעלי התפקידים הקשורים למטרות הללו צריכים להבין את מה שיעזור להם לנהל את העבודה, לקבל החלטות, להכין תכנית עבודה ולעקוב אחר ביצועה.
תקופת התנסות מעשית שמטרתה לימוד בשטח ובחינה – מדיה חברתית אפשר ללמוד באופן תיאורטי עד לנקודה מסוימת. הפעילות לא נענית לרצון לארוז את התובנות לרשימות חפוזות של עשה ולא תעשה, בעיקר אם מתייחסים אליה כפעילות הדורשת אורך נשימה ובנייה הדרגתית של ecosystem מתאים ברשת. כל ארגון מגדיר לעצמו את הפעילות המתאימה לצרכיו, מטרותיו, קהלי היעד האינטרנטיים והעסקיים שלו, משאביו, תרבותו וכו' ואת ההגדרות הללו ניתן לקבל רק לאחר תקופת התבוננות ופעילות התחלתית. אין באמת שתי עבודות זהות כמו שאין שתי מערכות יחסים זהות לגמרי. כל מקרה לגופו והבירור הזה דורש זמן ובחינה זהירה.
התבוננות על עבודות שעשו אחרים בתחום – מה שאינו עומד בסתירה לסעיף הקודם. כל ארגון שכבר התחיל עבודה במדיה חברתית מגיע ברגע מסוים לנקודה בה יש לו כמה תובנות לחלוק עם אחרים במסגרת תרבות הולכת ומתפתחת של שיתוף ידע. הפתרונות שבחר ארגון אחר לא תמיד יהיו ישימים עבורכם אבל השאלות רלוונטיות ויכולות לשמש בסיס לחשיבה.
דוגמאות ומקורות לעיון
משרד ההגנה האמריקאי – מסמך מדיניות לפעילות במדיה חברתית. המסמך מתייחס גם לצבא ולגופי ביטחון קרובים על זרועותיהם.
Zappos לעומת זאת מחזיקים במדיניות מדיה חברתית בת שורה אחת "היה אמיתי ופעל בשיקול דעת".
מקורות רבים תוכלו למצוא בוויקי של קבוצת Altimeter. שימו לב, אם תגללו קצת תגלו שלל קישורים לכתבי מדיניות של ארגונים מסוגים שונים, אל תעברו על הרשימה הזו מהר מדי.
מה נכון לעשות? להגדיר בדקדקנות כמו משרד ההגנה האמריקאי או לתת את שיקול הדעת בידי העובד כמו זאפוס? התשובה צריכה להיות רלוונטית לטיב הפעילות של הארגון ותרבותו. ניתן לומר שככל שתגדשו כללים וחוקים שיש לזכור ולציית להם, כך תרד המוטיבציה הטבעית של העובדים לפעול במדיה חברתית מחשש לטעות או יובש יצירתי. כדאי לקבוע את מינימום הכללים הנדרש לפעילות תקינה ועוד יותר מכך לדאוג ללמד את העובדים, להנחות ולהדריך אותם לפעילות נכונה. כך יוכלו להתנהל מתוך ידע והבנה גם כשהם גולשים לעצמם בבית באופן פרטי, בלי קשר לארגון.
ואם סוגיות משפטיות מסקרנות אתכם, כדאי לגשת לsocial media policy (עברית) בפייסבוק ולעקוב אחרי ההתפתחויות, המאמרים, הדוגמאות והדיונים.
התמודדתם עם פתיחת פרופיל בפייסבוק, שמעתם שאם אין לכם דף אוהדים אתם לא קיימים, הצטופפתם בקבוצות של עשרות אלפים או בודדים ועכשיו מגיע משהו חדש – דף קהילה.
מה הרעיון?
לדברי פייסבוק דפי קהילה מיועדים לקהלי אוהדים, עדרי מעריצים, מוקירי זכרם ורוצי טובתם של "מעוררי עניין". הם גם דומים לדפי אוהדים. אז מה ההבדל או הרעיון? לכוון לדפי הקהילה את כל המידע שהערימו מי שפתחו עד עכשיו כמויות עצומות של דפים על נושאים ועקרונות קלים כחמורים מ"גמני נבוך כשאמא שלי מדברת עלי עם החברות שלה" (מצד החמורים), דרך מותגים, דמויות ציבוריות, מוסדות ועד דפים של עמותות, מפעלי הצלה וגיוס תמיכה (גם אלה חמורים אבל בניקוד שונה…).
הרעיון העמוק יותר הוא שיתוף ידע. בכניסה לכל דף קהילה יראו הגולשים תיבת מידע המכילה תיאור תמציתי שנאסף מויקיפדיה ואחריו אסופת רשומות של "חברים" מקהילת פייסבוק הבינלאומית העוסקים בנושא – כנראה אסופה של תוצאות חיפוש פייסבוקיות. לפלטפורמה צמודה גם לשונית ויקיפדיה שתוביל אתכם לערך המלא אם הוא קיים. עם ההשקה יצרה פייסבוק כשישה וחצי מליון דפי קהילה סביב נושאים מגוונים.
ההבדלים המשמעותיים יותר
על-פי פייסבוק, אם דף קהילה הופך פופולארי הניהול שלו עובר לידי קהילת פייסבוק, מה שמקרב אותו להיות דומה לוויקי. בנוסף, דפי הקהילה מכוונים לפנות את שמות הדפים ה"רשמיים" לגופים, מותגים, דמויות וכוונות שהם באמת אמורים לייצג. דף רשמי לא ייפתח על שם דמות ציבורית אם היא לא באמת מי שעומד מאחורי הדף. אני לא אוכל לפתוח דף הנקרא "האבנים המתגלגלות" אם איני נציגתם הרשמית ומוסמכת מטעמם וזאת על מנת לפנות את שמות המתחם למי שבאמת קרוי בשמות הללו. מה שיוביל כנראה לפתיחה מאסיבית של דפים "לא רשמיים" ואיך אלה יראו – את זה נגלה בעתיד.
מה שחסר באופן בולט בדפי הקהילה היא האפשרות של הגולשים להוסיף תוכן. אין קיר, אין דרך להוסיף תצלומים, סרטונים או טקסט מעבר לעדכון הסטאטוס שלכם שצריך לכלול ביטוי חיפוש רלוונטי. בינתיים מציעה פייסבוק לגולשים המעוניינים להגיש מועמדות להוספת תוכן בעתיד – מה שמעורר את המחשבה שגם לפייסבוק עצמה עדיין לא ברור איך בדיוק זה הולך לקרות.
כרגיל בענייני פייסבוק, יש כאן כמה בעיות עם פרטיות משום שהמנועים אוספים את כל מה שמאפשרים להם לאסוף, גם אם לא התכוונתם לכך. על כך בפוסט נפרד.
מרגיש כמו קהילה? עדיין רחוק מאוד משם אבל את הפוטנציאל האמיתי של הדפים נוכל לגלות רק בהמשך. אני ממליצה לכם להקדים ולצפות בכמה דפים כאלה לפני שאתם מחליטים סופית אם כדאי לכם לפתוח דף משלכם.
רשומה מתארחת אצל זהר אוריין Active & Marketing, מוזמנים לבקר ולקרוא. לא רק את שלי, הכל מעניין ומועיל. מקווה שתהנו וגם תעשו עם זה משהו 
היזהרו לא להכניס אצבע..
אני חייבת להודות שכבר עולה לי הסעיף. כל יום צומח עוד מומחה, צצה עוד יודעת סודות, מגיח עוד אלוף רשתות, נולדת עוד שאטרית מדיה חברתית. מה שרואים היום לא היה לפני שישה חודשים. הקצב רק הולך ומתגבר והנגע הזה מדביק עצמאיים וחברות גדולות בדיוק באותה מידה, החושבים כנראה שזה המקום הבא בו ניתן להתעשר במהירות או לזכות בפרסום בינלאומי בתקציב אפס תוך כמה שבועות וללא מאמץ.
תשכחו מזה. מדיה חברתית היא שיחה, היא אינטראקציה, היא תקשורת בין אנשים, היא עניין דו-כיווני, היא מערכות יחסים. אתם יכולים ליצור דרך המדיה החברתית את המצע וההזדמנות לשתף אחרים במה שאתם עושים, לעניין אותם במוצרים ובשירותים שאתם מוכרים, בעניין שאתם תומכים בו, אבל זה לא קורה ברגע וגם לא בשניים. זמן, סבלנות והתמדה נדרשים בדיוק כמו בכל בנייה של מערכת יחסים.
אף אחד לא יכול לשים את האצבע על רשימת "סודות" מוכחת שרק אם דבקים בה וגם משלמים לו שכר נאה על קבלת עותק של רשימת הסודות, מגיעים לאולימפוס ומתיישבים על ערימת מטבעות זהב. הצחקתם את פפו. בעצם, זה כבר בכלל לא מצחיק.
מה לא כדאי לעשות ברשתות חברתיות
אם אתם עושים רשתות חברתיות לא נכון, אתם שורפים את האפשרות לזכות בהקשבה של אחרים. אם אתם צורחים להם לתוך האוזניים "תקנה ממני עכשיו, אני אלוף העולם!" עשר פעמים כל יום וגם חושבים שזו "הנעה לפעולה" (ביטוי שחוק שהגיע הזמן להיפטר ממנו) הם בסוף יכבו עליכם את השאלטר בהקלקת עכבר אחת. הצלחתם להניע אותם, זה בטוח.
אם אחרים לא מעניינים אתכם, אתם גם לא מעניינים אותם. הניסיון האגרסיבי לשווק דרך הרשתות לא עובד, גם אם חושבים ש"דה יזראלי ווינר סטייל איז אגרסיבי".
הצפות וספאם הפכו להיות הבעיה המרכזית ברשתות, בדיוק כמו שקורה במייל ובמסרונים. בקשו רשות ואם אומרים לכם לא, אז לא. אתם לא תשמחו לדעת כמה מנויים לניוזלטרים ורשימות תפוצה ביטלתי בזמן האחרון וכמה אנשים מחקתי מרשימות ה"חברים" שלי ברשתות. אני לא היחידה.
אם פרופיל הטוויטר שלכם מראה לכולם שיש לכם אלפי עוקבים ואתם עוקבים אחרי עשרה, הוא מספר לנו שאתם סנובים, לא נורא נורא מיוחדים שכבר אין להם מה ללמוד מאחרים כמו שנדמה לכם.
אם אתם חברים בקהילה כדי להיכנס אליה פעם בחודש ולירות פנימה הודעה שיווקית בוטה, אתם לא חברים בקהילה וכולם יודעים את זה חוץ מכם כנראה.
אז מה אני אומרת בעצם?
שעם כל הרשום למעלה, שיווק ברשתות חברתיות עובד אבל כמו בכל דבר ועניין, דרושות חשיבה מקדימה, אסטרטגיה, תכנית עבודה מסודרת, האזנה ולמידה, התמדה והיכולת לעורר עניין ולהתעניין באחרים בדרך חברתית וחברותית. בלי בלופים, בלי "סודות" ובלי כל מני סיסמאות זבנג וגמרנו אחרות. ההצלחה לא תמיד מובטחת. זה שאתם יודעים לומר טוויטר, לינקדאין, פייסבוק וזה שיש לכם כרטיסי פרופיל או דפי אוהדים שם, עדיין לא אומר שיצא מזה משהו. אתם רק חלק מהעניין, שאר העולם הוא עוד חלק, די חשוב האמת. נימוס ואדיבות, הקשבה ושיחה הם מפתחות חשובים בכל ההמולה הזו.
חברים הם לא "כלי" ולא "משתמשים" בהם או "רותמים" אותם ובטח לא "מנצלים" אותם. יש פער עצום בין מה שנדמה לאנשים שראוי לעשות לבין מה שנדרש באמת. באמת נדרש הרבה פחות ממה שחושבים והפחות הזה צריך להיות חכם ולעניין.
אם אתם לא מעוניינים בתקשורת עם בני אדם, צאו מהרשתות כי תועלת שיווקית לא תצא לכם. אתם רק מעצבנים את כולם בשאפתנות האגרסיבית שלכם. אם אתם שם כי מישהו מכר לכם סיפור שאפשר לדפוק קופה ולוקח שלוש שעות בסך הכל ללמוד את זה, צאו במהירות. בחרו ערוץ שיווקי אחר כי יש עוד כמה מלבד הרשתות ויכול להיות שהם מתאימים לכוונות שלכם הרבה יותר. בינתיים, אתם יוצאים לא משהו, מבזבזים משאבים וקודם כל את של עצמכם.
להיות חצי-יום בחברת מנהלים, מפתחי משאבים ופעילים בעמותות זה אירוע לא רגיל. אנשים שיום-יום מתאמצים למצוא דרך לעזור לאחרים ומצוקות יש בלי עין הרע. הפעם הם באו לשמוע וללמוד, לחלוק, לשתף ולהבין יחד איך מחברים בדרך הטובה ביותר את הצרכים עם האתרים, את פלטפורמות גיוס הכספים המופיעות כמו פטריות אחרי הגשם באינטרנט, עם רשתות חברתיות.
ראש אחר, אותם כלים. הרבה יכולת, הרבה רצון טוב ויש בזה משהו מדבק, בלי קשר ישיר למה כל אחד עושה ואת מה הוא דוחף לטובת כולנו. כי גם אם אנחנו לא נעזרים ישירות בעמותה, מדובר בכולנו. המסקנה הראשונה שלי היא – רשתות חברתיות יכולות להביא להם עוד הרבה יותר ממה שהשקעה נבונה ומתמשכת לאורך זמן תביא. רשתות חברתיות יכולות להביא להם עזרה מיידית דווקא במקום לא כל-כך צפוי, כזה שהם עצמם לא בדיוק חשבו עליו. אז הנה הבקשה שלי:
אם אתם אנשי מקצוע בתחומים הבאים: web-designing, גרפיקה, בניית אתרים, שיווק חברתי, רשתות חברתיות, copy-writing, מיתוג, צילום, עריכה, ווידיאו, אסטרטגיה שיווקית ברשת, ניהול תוכן וכל שאר המקצועות שלא ציינתי כאן ויכולים לעזור ברשת – מישהו צריך את רוח ההתנדבות שלכם.
הכללים, כי כללים עוזרים:
לעמותות - בקשו בקשות קטנות וממוקדות, היו מאוד ברורים. "אנחנו צריכים עזרה עם האתר" זה לא מספיק טוב. שבו וחישבו מה אתם באמת צריכים, ערכו "רשימת קניות" והעלו אותה לרשת בכל דרך מוכרת לכם. אם אתם לא יודעים מה בדיוק צריך בקשו עזרה בזה. "איפיון אתר" קוראים לזה. אתם יכולים גם כאן בתגובות, אתם יכולים בכל מקום בו אפרסם קישור להודעה הזו, אתם יכולים באופן עצמאי באתרים שלכם, רק תגידו מה אתם צריכים, מה אתם מחפשים.
לאנשי המקצוע – קחו את מה שאתם יכולים לעשות. אם הבקשה כללית מדי, אמרו זאת. אל תשאירו דבר חצי גמור – זה אומר שלא התעקשתם שיגידו לכם מה בדיוק צריכים מלכתחילה. עשו את העבודה הטובה ביותר שאתם יודעים לעשות. כל אחד יעשה קצת, יחד יהיה פגז. נכון, אנחנו עסוקים, אנחנו עובדים עבור תשלום, אבל אם יש לנו שעה בשבוע להקדיש לזה אז קדימה, פחות Farm-ville יותר עמל. אם אתם סטודנטים או ממש מתחילים, קחו את מה שאתם יודעים שתוכלו להשלים על הצד הטוב ביותר. יותר טוב? קחו את העניין למקום בו אתם לומדים וערבו את כל הקבוצה כולל המנחים.
הקשיבו לחבר'ה מהעמותות. יש להם ראש קצת אחר, קחו את הסגנון שלהם והתחשבו בו. ואנא, בלי להוביל אותם למקומות או מחויבויות שיידרשו מהם תשלום בכסף, אלא אם כן אתם עוזרים להם בוודאות לגייס את הכסף הזה.
מה למדנו אתמול? יחד עם רותי סרברו ואנוכי -
על המפגש של מנהלי העמותות עם המדיה החברתית; פלטפורמות הגיוס ואיך כל העניין מתנהל; מה צריך לדעת כדי להפיק מהן את מירב התועלת לפחות בפוטנציאל; למה הם עצמם צריכים לעזור לקדם את הדפים שלהם בפלטפורמות, מה נדרש מהאתר, איך מחזקים את האופציה לשיתוף, מה ההיגיון (יש) מאחורי רשתות חברתיות ואיך הן עובדות ומה יכול לקרות אם הכל יתחבר יחד בדרך נבונה. שמענו גם דוגמאות למקרי הצלחה של עמותות ובאמת, אי אפשר לומר שהציבור לא מתגייס אם יודעים לבקש ממנו, יודעים לנהל נכון וסומכים על ליבו ורצונו הטוב וזה לא תמיד קשור ישירות בכסף, גם אם הכל שווה כסף בסופו של דבר.
אם אתם מנהלי עמותות/ מפתחי משאבים וכד' – אנחנו ממשיכים ללמוד.
פותחת את המקום לתגובות ומקווה שירד גשם.
בימים הקרובים יתווסף יישום חדש לתוך תיבות הGmail של כולנו – Google Buzz. אם אתם מחזיקים Smartphone, תגלו אותו שם כבר עכשיו. זו היזמה החדשה של גוגל בניסיון להשתלב בגל הרשתות החברתיות הסוחף את הכדור. לא שגוגל לא מעורבת ברשתות, אבל עד לרגע זה היא לא הצליחה ליצור מענה הולם לנפח האדיר של הפעילות בפייסבוק. אז מה העניין? חיבור היישום לתוך תיבות הדואר, שמספרן עצום, יכול לעזור לGoogle להזניק את באזז בבאזז גדול. לא שלYahoo זה עזר במיוחד, אבל מי יודע.
אז רגע לפני שהכפתור מתייצב אצלכם בתיבה, הנה כמה דברים שצריך לדעת במסגרת הידוע כרגע:
החברים שלכם בGoogle Buzz הם רשימת התפוצה שלכם בתיבת הדואר. תוכלו לשלוח להם שורת סטאטוס באופן פרטי, לאחד מהם או לקבוצה, לכולם או פשוט לשלוח הודעה ציבורית, גלויה לעין כל. יש הבדל ברמת החשיפה של המידע בכל אחת מהאפשרויות וכדאי לבדוק היטב מה אתם שולחים לאיפה.
אתם יכולים לקרוא טוויטים מטוויטר אבל לא לשלוח. פייסבוק היא בכלל מחוץ לתחום בבאזז הזה, שזה קצת מוזר.
ברגע שנכנסתי, גיליתי שיש לי כבר עוקבת אחת. איך זה ייתכן? בירור קצר ביני לביני גרם לי להבין שהיא יוזרית העוקבת אחרי ביישום אחר וזאת מבלי לשאול אותה או אותי אם אנחנו רוצות להיות מחוברות ב Buzz.
ברגע שאתם נכנסים לבאזז מבקשים מכם לאשר את האפשרות לקרוא מידע לגבי מיקומכם על הגלובוס. אתם יכולים לאשר, יכולים לא ויש לכם גם אפשרות לאשר באופן חד-פעמי ולא להניח לרובוט לזכור את המידע. גם זה עניין שכדאי לשים אליו לב.
אישרתי לשם הסקרנות את מיקומי והלכתי לכפתור ה Nearby. מה שראיתי הוא עוד גולשים המתגוררים בקרבת מקום בודקים את היישום, כולל הכתובת המדויקת שלהם. כן, שם ישוב, רחוב ומספר בית. בנוסף יכולתי להיכנס למפה, לאשר שוב את מיקומי ולראות מידע על המפה בהתאם למילת חיפוש שהקלדתי.
יצאתי ונכנסתי שוב. גם הפעם נתבקשתי לאשר נגישות למיקום שלי והפעם – לא אישרתי. יצאתי שוב והלכתי לבדוק את ההגדרות של הטלפון – פונקצית המיקום הייתה מופעלת למרות שלא אישרתי אותה שוב… לא אהבתי. אז כדאי שתדעו – אם אתם משדרים בציבורי, רואים את המיקום המדויק שלכם יחד עם ההודעה ובכל מקרה כדאי לבדוק את ההגדרות טוב טוב.
בBuzz תוכלו להשתמש רק אם אתם מאפשרים את פרופיל הגוגל שלכם להיות גלוי לעין כל – Public. אם אתם שולחים הודעת באזז לא תוכלו להגביל אותה רק לעוקבים שלכם אלא אם אתם מכנסים אותם לרשימה נפרדת. בכל פעם שיתווסף עוקב, תצטרכו להוסיף אותו ידנית לרשימה. מסורבל מאוד.
ומילים אחרונות לגבי המיקום – נכון, את מיקומכם יכולים הגופים המורשים לכך לאתר בכל מקרה, עם או בלי אישור. אבל בין זה שמותר למשטרה לראות את התיעוד לבין זה שכולם יראו אותו, עדיין יש הבדל גדול. יש בפונקציה הזו גם תועלות ונוחיות אבל אם פרטיותכם חשובה לכם, שימו לב.
עדכון 17 אוגוסט 2010 – טוב, כבר ברור לכולנו מה קרה עם הבאזז.
אם אתם מרגישים שאינכם כותבים טוב מספיק לפרסום ברשות הרבים, אני מברכת אתכם על ההבנה וההכרה. לא כולם חייבים לכתוב. יש את הברכות שאתם קיבלתם ואת אלה שקיבלו אחרים. שיתוף נכון ברשתות יכול לאסוף את כל הברכות הללו לעשייה מועילה. האחד כותב, האחר מצרף סרטון וידאו, השלישי מתייג, הרביעי קורא בתשומת לב. יש ברשת כמה תפקידים וכולם חשובים. אלא שבמרוץ אחר המיליון, ההכרה או מנועי החיפוש רצים רבים לשכור את שירותיהם של כותבים אחרים כי אמרו להם שחשוב לייצר טקסטים כדי לקדם אתרים. הנה ההתייחסות שלי לעניין:
חברות קידום האתרים ותוכניות השותפים וכל הדוחפים האחרים דורשים מכם תוכן. אתם מחפשים את מי שיכתוב את התוכן האינסופי הזה. אם הוא כותב טוב, אתם נבהלים מהמחיר, מחפשים כותב זול. 0.01 ₪ למילה שכזה. כן, יש גם כאלה. מה שאתם לא יודעים הוא אחד משלושה דברים: 1. הטקסט לא נכתב בידי אדם אלא בלחיצת כפתור על מחולל מאמרים, 2. הטקסט מועתק ממקום אחר, 3. הטקסט נכתב על ידי מישהו שידיעותיו בשפה או בעניין עצמו מוטלות בספק רב או שהוא סתם מריץ את האצבעות על המקלדת בלי שום כוונה לקרוא את מה שכתב אלא לשגר, לשגר, לשגר.
טקסטים כאלה לא שווים דבר, גם אם הם עתירי מילות חיפוש. כי גם אם הם משכו גולש למקום מסוים ברשת, ברגע שהוא הגיע לשם, תוך עשר שניות הוא עף. נרשמה לכם כניסה לאתר אבל היא מייצגת את ההיפך ממה שקיוויתם לו כששילמתם על השירות. אתם גם מפוצצים את הרשת בזבל, אבל זה כבר לשיקולכם.
אחרי התבוננות ארוכה ברשתות, החלטתי להעלות את המחשבות שלי ברשומת ביניים שנכתבה מנקודת מבט אישית ומקצועית. מופיע בבלוג "מאחורי השיח" שעניינו הראשי – סיפור סיפורים. לרשומה הזו יהיה המשך בקרוב, מוזמנים לחזור ולבדוק.